החלטה בתיק מ"ת 10745-04-13

בפניי בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם, וזאת על רקע כתב אישום המייחס להם כניסה לישראל שלא כדין. למשיב 1 מיוחסת כניסה אחת ביום 4.4.13, וזה הועמד לדין נוכח קיומה של הרשעה קודמת ומאסר מותנה בן חודש.

למשיב 2 מיוחסות שלוש כניסות לישראל שלא כדין בתאריכים 4.4.13, 12.9.12 ו-2.9.12, ואילו למשיב 3 מיוחסות שלוש כניסות לישראל שלא כדין בתאריכים 4.4.13, 31.1.12 ו-28.11.11. שינה הסכמה לראיות לכאורה ולעילת מעצר בדמות חשש להימלטות מן הדין.

בא-כוח המשיבים מציין כי המבקשת לא יצאה מגדרה על-מנת לברר את זהות מחזיק הדירה בה נמצאו המשיבים יחד עם עוד 11 שב"חים נוספים, וכך גם לא ניסתה לברר לגבי מעסיקיהם של המשיבים השונים, נתון אשר יש בו כדי להשליך גם על שלב המעצר. אשר למשיב 1, חרף הפסיקה הנוגעת ביחס למי שקיים בעניינו מאסר מותנה, סבור כי מתקיימים בעניינו חריגים המאפשרים את שחרורו, וזאת נוכח אורכו הקצר של מאסר מותנה זה ונוכח כך שזה הוטל בגין כניסה אחת לישראל, שבגינה הועמד לדין, בניגוד להנחיות הפנימיות של המשטרה.

בא-כוח המבקשת סבור כי אין מקום להורות על שחרורם של המשיבים, בפרט בעניינו של המשיב 1, נוכח הפסיקה העקבית של מותב זה וכן של בית המשפט המחוזי.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועברתי על חומר החקירה, מצאתי לנכון להורות על שחרורם של המשיבים, לרבות המשיב 1. ככל שהדבר נוגע למשיבים 2 ו-3, המדובר בשלוש כניסות שלא כדין, מבלי שנלוו לכניסות עבירות נלוות. מטרת הכניסה היתה לצורך עבודה, אין למשיבים 1 ו-2 הרשעות קודמות או מאסרים מותנים. ביחס למשיב 3 מדובר ברצף של שלוש כניסות על רצף של כשנה וחצי. עילת המעצר הינה חשש להימלטות מן הדין, ובהתאם לפסיקה, בערבויות כספיות הולמות ניתן להורות על שחרורם. ביחס למשיב 1, אכן על דרך הכלל דינם של אלה שקיים בעניינם מאסר מותנה להיעצר עד תום ההליכים. יחד עם זאת, באופן חריג מצאתי כי גם בעניינו של המשיב 1 ניתן להורות על שחרור, אם כי בהפקדה כספית מעט גבוהה מיתרת המשיבים. עצם קיומו של מאסר מותנה אינו פוסל שחרור לחלופה, אלא יש בו כאמור להגביר החשש להימלטות מהדין. מטבע הדברים, בשעה שהמאסר המותנה קצר ונתון, בדמות חודש, הרי שגם אם החשש מוגבר, אין לומר כי זה מגיע לכדי עוצמה שאין בהפקדה כספית כדי לאיינו. כך גם בית המשפט נותן משקל נכבד לעובדה כי מאסר מותנה זה מקורו בהרשעה שעניינה כניסה אחת לישראל ללא עבירות נלוות, במסגרתה נגזרו עליו עשרה ימי מאסר. כמכלול, זוהי כניסתו השניה של המשיב בגינה עומד לדין, ועל כן ניתן להורות גם על שחרורו.

לאור האמור לעיל הנני מורה על שחרורם של המשיבים בתנאים הבאים:

א.         המשיבים 2 ו-3 יפקידו כל אחד סך של 6,000 ש"ח.

ב.         המשיב 1 יפקיד סך של 7,000 ש"ח.

ג.          ערבות עצמית וערבות צד ג' על סך 10,000 ש"ח, של כל אחד מן הערבים הבאים: מר זיאד בסול; מר פאדי אגרייב; מר ראאד אלמרקטן; ומר רוחי גריב.

            כתובתו של הערב זיאד בסול: כפר ריינה - תשמש גם ככתובת להמצאת כתבי בי-דין עבור המשיב.

ד.         למען הסר ספק - כל אחד מן הערבים יהיה ערב לכל אחד משלושת המשיבים ביחד ולחוד.

<#5#>

ניתנה והודעה היום, כ"ז ניסן תשע"ג, 07/04/2013, במעמד הנוכחים.

החלטה

בוצעה הקראה פורמלית.

נקבע למענה מפורט בפני כב' השופטת חביב ליום 24.4.13 שעה 9:00.

המשיבים הודעו בדבר מועד הדיון ולא יקבלו הודעה נוספת.